המלצות מטיילים ומאמרים

מרוקו ארץ מדהימה בה שילוב של ניגודים: מהנוף המדברי להרי האטלס המושלגים, עמקים ויערות עשירים ומרתקים. חופי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון שבסך הכל 15 ק"מ של מיצר גיברלטר מפרידים אותה מאירופה.
במרוקו יש ערים מודרניות מול ערים מתקופת ימי הביניים ואלפי הקסבות הפזורות במרחבי הסהרה. ההיסטוריה שלה מורכבת ומגוונת בת 2500 שנה כיבושים של שבטים מקומיים והמעצמות היו חלק חשוב בהתפשטות השפות, תרבויות ופולקלור עשירים ומרתקים.

יש במרוקו סגנונות בנייה אומנות אדריכלות ומוסיקה שהביאו עימם מאנדלוסיה. לבקר במרוקו זה כמו להיכנס לסיפורי האגדות של אלף לילה ולילה. יש בה איזו הילה של מסתוריות סביבה. מצד אחד זו ארץ ערבית, אך היא אינה דומה לארצות ערביות אחרות.  סופרים ומשוררים רבים כתבו עליה. ציירים מפורסמים ציירו אותה והפכו אותה לפנטזיה אקזוטית חושנית. גם שחקני קולנוע ביקרו בה והייתה והנה אתר פופולרי לצילומי סרטים כמו: הפרש המרוקאי, ישו מנצרת, לורנס איש ערב, גלדיאטור ועוד. מרוקו מרתקת בשל הסתירות והטלטלות בין הזהות הצרפתית מערבית המודרנית והזהות העתיקה הערבית, הברברית והמוסלמית וגם הקשר היהודי. יופייה הטבעי של ארץ הניגודים הזאת, הגיוון התרבותי ועושרה הקולינרי מושכים למרוקו תיירים רבים.


שם מלא: בערבית: הממלכה המערבית, או המערב (אלמגריב)

שטח: 447,000 קמ"ר

אוכלוסייה: 29 מיליון נפש

בירה: רבאט

תושבים: 55 אחוז ערבים, 44 אחוז ברברים, 0.7 אחוז תושבי חוץ, 0.2 אחוז יהודים

שפות: ערבית היא השפה הרשמית, וכן מדברים כאן ניבים ברברים, צרפתית, ספרדית ואנגלית

דת: איסלאם

ממשל: מלוכה חוקתית

מלך: המלך מוחמד השישי

ראש הממשלה: עבדרחמן אל יוסופי

פרופיל כלכלי

תוצר מקומי גולמי: 107 מיליארד דולר

תמ"ג לנפש: 3,200 דולר

אינפלציה: שישה אחוזים

צמיחה שנתית: 6.8 אחוז

ענפים עיקריים: חקלאות, תעשייה, דיג ותיירות

שותפות מסחריות עיקריות: מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, יפן, ערב הסעודית, ברזיל

שעון: מרוקו מאחרת את ישראל בשעתיים

חשמל: 220 וולט, 50 הרץ (110 וולט בכמה מקומות מיושנים)

מידות ומשקלות: השיטה המטרית

תיירות: שני מיליון מבקרים בשנה

מטבע: דירהם, המתחלק ל-100 סאנטים

ההיסטוריה של מרוקו

הברברים
הברברים הם המתיישבים הראשונים שבאו ממרכז אפריקה השחורה, מזה שלושת אלפים שנה אליהם הצטרפו מאוחר יותר הכנענים אנשי צור וצידון. הברברים רואים את עצמם חלק בלתי נפרד מהמדינה המרוקאית. תרבותם מבוססת על מסורת המועברת מדור לדור בעל פה והם שומרים על זהותם ומעולם לא נכנעו לכובשים זרים.  השפה הברברית היא העצם הדבר המבדיל אותם מסביבתם הערבית. הרומאים כינו אותם בשם ברברים היות ולא דיברו לטינית או יוונית.
 
הכיבוש הרומית וחדירת הוונדלים
בשנת 146 לפנה"ס האימפריה הרומית השתלטה על האזור ושלטה עד שנת 428 לספירה.  לאחר נפילתה של האימפריה הרומית, הגיעו במקומם מסקנדינביה שבטים גרמניים הונדלים שהביאו עימם את הנצרות. הוונדלים הביאו להרס של ערי החוף שהיו בשליטת של האימפריה הרומית. בתקופה זו הברברים ניצלו את המאורעות וחזרו להתיישב במקומם.
  
הכיבוש הערבי ושלטון השושלות עד 1912
בשנת 670 לספירה הכיבוש הערבי הגיע לצפון אפריקה והקימו את העיר קארווין שבטוניסיה ממנה יצאו לכיבושים נוספים. האיסלם שולט באזור ומחליף את הנצרות.  במאה השנים הבאות התחלק חלק גדול משטח ענקי זה לאזורי שלטון נפרדים, כשהשאיפה למרוקו מאוחדת ממשיכה להתחזק. ברברים רבים נטמעו בערבים ואימצו חלק מאורחות חייהם ושפתם שהביאו לבסוף לאיחודם של מספר שבטים ולהקמתן של מספר ממלכות ושושלות ברבריות ששלטו במרוקו מאות שנים.

השלטון הצרפתי והספרדי

בשלהי המאה ה-19 החלה חדירתם של הסוחרים האירופיים לאזור ובעקבותיה תקופה ארוכה של תמורות קולוניאליות: צרפת, ספרד, וגרגמניה שניצלו את הערך האסטרטגי שהקנה לה מיקומה של מרוקו ובמשאביה העשירים, וכל אחת מהן שאפה להשתלט עליה.  צרפת השתלטה בשנת 1912 על כל המדינה וספרד נאחזה בשטח חסות קטן על החוף הצפוני והערים סואטה ומלילה המחזיקים בהם עד היום. הנמל טנג'יר הוכרז כאזור בינלאומי.
המושל הצבאי הצרפתי הראשון "המרשל ליאוטה" רחש כבוד לתרבות הערבית ולכן התנגד להרס הערים העתיקות "המדינות" ובסמוך להן בנה ערים חדשות. המכונות "ויל נובל". את העיר רבאט קבע לבירה החדשה ופיתח את הנמל קזבלנקה. הסולטאן נשאר על כיסאו ללא סמכויות.  מחליפיו של המרשל ליאוטה לא גילו התחשבות כמוהו וניסיונותיהם של הצרפתים להחיש את ההתיישבות הצרפתית בהרי הריף שלאורך חוף הים התיכון עוררו את תושביהם.
  
קבלת העצמאות בשנת 1956
במלחמת העולם השנייה שימשה מרוקו לבנות-הברית בסיס שממנו הדפו את הגרמנים מצפון אפריקה.לאחר המלחמה יזם הסולטאן מוחמד החמישי הקמתה של מפלגת איסתיקלאל (עצמאות) שהביאה לעצמאות מרוקו. הסולטאן מוחמד החמישי הכריז על עצמו מלך בשנת 1957 ובשנת 1961 נפטר. ירש אותו בנו חסן השני. המלך הצעיר ב"צעידה" לסהרה המערבית, (שטח שהוחזק קודם לכן על ידי ספרד) צעד בראש הכוח של 350.000 מתנדבים, ותבעו את האזור העשיר במחצבים לעצמם. בשנות השישים התברר שתושבי המקום רוצים בעצמאות. החזית העממית של מערב סהרה התנגדה לפלישה ופתחה במלחמת עצמאות ארוכה ומרה נגד מרוקו בשנת 1991. האו"ם השיג הסכם הפסקת אש בין הצדדים ומעמדה הרשמי של הסהרה המערבית נותר לא ברור. האלג'ירים התנגדו לא פחות מתושבי מערב הסהרה יחסיו של המלך חסן עם המדינה השכנה נותרו מאז גרועים. המלך חסן השני נפטר ובנו מוחמד השישי עלה לכס השלטון ב –27.7.1999 .

יהדות מרוקו

כללי
היהודים התיישבו במרוקו מעל 2000 שנה אליה הגיעו בתקופות שונות :
• חורבן בית ראשון.
• חורבן בית שני.
• בשנת 132 לספירה השלטון הרומי גירש אלפי יהודים לצפון אפריקה.
• בשנת 1492 גירוש יהדות ספרד שהביאה המונים למרוקו ושינתה את אורח החיים בכל קהילות יהדות מרוקו.



ציוני דרך בתולדות חיי יהדות מרוקו
• במאה ה-11 שלטה שושלת אלמוחידון שהייתה אכזרית ביותר בתולדות העם היהודי בה הושמדו 23 קהילות יהודיות.
• בתקופת השלטון הצרפתי חל שיפור במעמד היהודים ונהנו מזכויות .
• שנת    –1956 הייתה גורלית לעם היהודי, פרצה מלחמת סיני והחלה נהירת יהודים לארץ ישראל.
• בשנת  - 1982 התקיימה פסגה ערבית בעיר פס שהכירה בזכות ישראל להתקיים.
• בשנת – 1986 התקיימו שיחות גלויות עם שמעון פרס בעיר איפראן.
• בשנת – 1988 נחתם חוזה איחוד עם ארצות המג'רב, התיירות מישראל למרוקו הייתה בעיצומה אך בפרוץ האינתיפאדה הראשונה נסגרו השגרירויות משני הצדדים ולמרות זאת מרוקו ממשיכה לארח ישראלים רבים.


קדושי מרוקו
הערצת קדושי מרוקו מקובלת בקרב יהודי מרוקו וייתכן שהערצת הקדושים באה בגלל אי היציבות שאפיינה את ההיסטוריה של יהדות מרוקו.
הסבל מאותן השושלות ששלטו, חוסר היציבות, הפוגרומים והחורבן כל זה גרמו לתלות בקדושים ובנסים שהעניקו להם תקווה. יהדות מרוקו ייחסה חשיבות רבה ל"קדושים" שהגיעו מארץ ישראל ואכן רבים מקדושי מרוקו מוצאם אשכנזים וספרדים שהגיעו כשד"רים לסייע לקהילות יהודיות בגולה ובהן קהילת יהודי מרוקו ולאחר שחיו הרבה שנים עם הקהילות היהודיות מצאו את מותם במרוקו. רבים מהקדושים קבורים במקומות נידחים והגישה אליהם קשה מאחר ויהודים רבים גרו בהרי האטלס שמצאו להם אזורים גבוהים מוגנים בפני סכנות.    


גיאוגרפיה של מרוקו
מרוקו היא ארץ של ניגודים גיאגרפיים ונופים מהממים.
גבולות גיאוגראפיים:
בצפון – הים התיכון
במערב – האוקיינוס האטלנטי
בדרום ובמזרח – אלג'יריה ומדבר הסהרה
בדרום ובדרום מזרח – מאוריטניה.

רכסי הרי האטלס - מרוקו נחצית על ידי ארבעת רכסי הרי האטלס :

הרי הריף
שרשרת הרים המתמשכת לאורך 250 ק"מ ומהווים מחסום בצפון בין מרוקו לאירופה.
פיסגתו הגבוה ביותר 2448 מ' . זהו האזור הגשום ביותר במרוקו 900 מ"מ בשנה.

האטלס התיכון
שרשרת הרים שאורכה 400 ק"מ מדרום מערב לצפון מזרח. פיסגתו הגבוה 3326 מ'.
כמות משקעיו 800 מ"מ בשנה. רוב פסגותיו מכוסים שלג כמחצית השנה.

האטלס הגבוה
הרכס חוצה את רוחבה של מרוקו כ – 700 ק"מ. לאורכו פזורות למעלה מ – 30 פסגות שגובהן מעל 3000 מ' ומספר פסגות המתנשאות למעלה מ – 4000 מ'.
רוב פסגותיו מכוסות שלג כמחצית השנה. האזור בעל נופים מדהימים.

אנטי אטלס
רכס הרים בדרומה של מרוקו והוא הנמוך מיתר הרי האטלס. פיסגתו הגבוה מגיעה ל – 2531 מ'. האקלים מדברי למחצה.